"ה' בחכמה יסד ארץ" (משלי ג', י"ט) - הבריאה כולה מושתתת על חכמה אלוקית עמוקה,
וכך גם סדרי האומה והארץ.

​

בעם ישראל יש שורשים מכל 70 האומות,
ובארץ ישראל - כל סוגי האקלים והאדמה:
בצפון – שלג בחרמון,
ובדרום – מדבר צחיח במרחק 400 ק"מ בלבד.
זהו ביטוי לחכמה הא-לוקית המאזנת ומאגדת שונות לשם אחדות,
כמו באומה – כך באדמה.

​

ועל שבט לוי נאמר:

"יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" (דברים ל"ג, י) - הלוויים, הכהנים, ושבט יששכר -
עמלים בתורה, מורי הוראה לישראל, נושאי תכלית הרוח.

​

הקב"ה, שברא את הנשמות ובוחן שורשיהן,
בחר שלא לתת לשבט לוי נחלה ככל שאר השבטים.
מדוע?
כדי שישראל יזכו לקיים את תכליתם, לתמוך בלומדי התורה ולהיות שותפים להם.

​

ולכן כבר מראש - ניתנה התורה לישראל על דעת כך:
שיחזיקו את עמלי התורה, את הלוויים והכהנים,
באמצעות 24 מתנות כהונה ומעשר ראשון ללוי (במדבר י"ח).

​

כדברי הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל י"ג, יג-יד):

"ולא רק שבט לוי – אלא כל איש ואיש אשר נדבה רוחו... נעשה קודש קודשים."

​

הקב"ה יצר שיתוף פעולה נשמתי:
יש העמלים בתורה – ויש המחזיקים בהם.
וזוכה גם זה וגם זה.
הנותן זוכה לפרנסה, שמירה ושכר נצחי - והלומד זוכה להאיר לישראל את דרכם.

​

לכן אמר שלמה המלך:

"בצל החכמה בצל הכסף" (קהלת ז', י"ב) - אם כבר נתת מכספך – תן אותו לצל החכמה,
למי שמקדיש חייו לתורה – ושניכם תזכו.

​

וכן נאמר בדברי הימים (ב', ל"א, ד):

"ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת לכהנים וללוויים למען יחזקו בתורת ה'".

ומכאן למדו חז"ל (עיין מדרש תהלים):

"כל המחזיק בתורת ה' - יש לו מנת".
כלומר - ראוי הוא לקבל ברכה ושפע (מתנות כהונה), כשותף בפועל לקיום תורת ה' בעולם.

 

וכבר הקדימה התורה ברכת זבולון - המחזיק,
לברכת יששכר - העמל בתורה, שנאמר:

"שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך" (דברים ל"ג, י"ח).

לימדונו חז"ל שעשו ברית ביניהם - יששכר יושב ועוסק בתורה באוהליו וזבולון יוצא לעסוק במסחר ותומך בו, ושניהם זוכים כאחד - וזבולון שותף מלא בלימוד התורה של יששכר.

​

ולא עוד, אלא שהמחזיק זוכה לדעת את התורה לחיי העולם הבא, כאילו עסק בה ממש.

וכך נאמר:

"עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושר"
"אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד" (משלי ג', ט"ז-י"ח).

​

כלומר - גם המחזיק בתורה, ולא רק הלומד עצמו, זוכה לחיים, לשמירה, לעושר ולכבוד.

ועל הלומדים אמרו חז"ל:

"תורה מגנא ומצלא" (סוטה כ"א ע"א) - שומרת מן החטא, מצילה מן הייסורים.

וגם המחזיק בהם, שותף הוא בהשפעה הרוחנית - וזוכה אף הוא להשגחה פרטית מופלאה,
כפי שמובא בדברי חז"ל במקומות רבים, ששותפות בתורה יוצרת שמירה נרחבת ובלתי טבעית.

​

יחד עם זאת, חשוב לזכור:

גם המחזיק בלומדי תורה, ראוי שיקבע לעצמו עתים לתורה, זמנים קבועים, איתנים ואמיתיים, שבהם יעסוק בעצמו בתורה - ולו מעט בכל יום - כי אין לך דבר שמאיר את הנשמה ומקדש את חיי המעשה

כמו דברי תורה.

​

​

האם מותר להשתמש בכספי מעשר לצורך הסכם יששכר וזבולון?

​

כן, בהחלט, כל אחזקת תורה נחשבת לשותפות מלאה בבחינת יששכר וזבולון, בין אם מחזיק אברך או תלמיד ישיבה בין אם תורם למוסדות תורה. הנותן נחשב כשותף מלא בתורתו של הלומד,
בין אם תומך באברך פרטי ובין אם תורם לישיבה או מוסד תורני.

​

אכן יש לברר שהלומד באמת לומד והישיבה באמת זקוקה וכו..

 

​

הסכם יששכר וזבולון – שותפות נצחית בתורה - האם צריך חוזה כתוב?

​

יש שכותבים אותו בחוזה ממש.

​

אכן מעיקר ההלכה: עצם התרומה שניתנת ישירות לאחזקת הלומד יוצרת שותפות גם ללא הסכם כתוב.

​

הנתמך מחויב להתפלל ולהתחנן על התורם להצלחתו ובריאותו וכו...

​

הרב דוד אקא שליט"א
(תלמיד לשעבר)